פרלה מיגלין
–
באומרי אתר שומעת בספרדית…לקשור
לקשור…חוטים
atar
ישנה פסקה מה Ecrits, שכמעט זוכרת אותה כמעט בעל פה, subversion du sujet…, (טקסט הנמצא בעבודת תרגום). כמה פסקאות אחרי הגרף הראשון של האיווי. הנה היא…
” …האם אפשרות זו דורשת טופולוגיה של זירת משחק בעלת ארבע קרנות? הרי סוג השאלה שנראית כדבר של מה בכך, ואשר למרות זאת יכולה לייצר טִנטוּן כלשהו, ככל שבה אמור להיות תלוי פיתוח הדברים שבהמשך.
אחסוך לכם את שלביו ואתן לכם על המקום את הפונקציה של שתי נקודות ההצטלבות בגרף ראשוני זה. הנקודה האחת, המצוינת בתור A, היא האתר של אוצר המסמן. אוצר המסמן אין פירושו האוצר של הקוד, מפני שאין זה אתר שבו נשמרת ההקבלה החד-משמעית של סימן לדבר מה כלשהו, אלא שהמסמן אינו מכונן את עצמו אלא מתוך אוסף סינכרוני ובר-ספִירה שבו שום מסמן אינו נתמך אלא על ידי עקרון ההנגדה שלו לכל אחד מהמסמנים האחרים. הנקודה האחרת, המצוינת בתור s(A) , היא מה שאפשר לכנות ההטעמה שבה המשמעות מכוננת את עצמה כתוצר סופי.
הבה נתבונן בא-סימטריה בין האחת, שהיא אתר (היא מקום יותר משהיא מרחב), ובין האחרת, שהיא רגע (היא פיסוק יותר משהיא מֶשך).
יש באלו השתיים מן המִנחה למסמן שמכונן החור שבממשי, האחת כחלל הַטמנה, האחרת כקֶדח לצורך היציאה… “
איזו מנגינה נפלאה אני מוצאת בשורות אלו. קשירה לפרטנר סימפטום atarse al sintoma. עוד בסמוך להזמנה לכתיבה זו, יצא לי להקשיב בצליל הבא, היוצר – הוא אומר לה מופתע וצוחק לעצמו ” בלילה את אוחזת בי, ביום זה אני שאוחז בך”…” יש באלו השתיים מן המנחה למסמן שמכונן החור שבממשי, האחת כחלל הטמנה, האחרת כקדח לצורך היציאה…”
(תודה לנועם ברוך על התרגום הנפלא לעברית, שנמצא בעיצומו. תודה לחברי קרטל התרגום שנתנו לי הזדמנות לשתף)