אתר, פעימה שניה

חיה משב –

אתר מעיד על התרחשות פעילה. ישנו אתר שמצהירים עליו ככזה, שמייחדים אותו לפעולה או למשמעות מסויימת, אתר הנצחה, אתר היכרות, אתר היסטורי, ואז הוא כופה את משמעותו, וגם התנהגות הסובייקט בגבולותיו היא בהתאם. אבל נדמה לי שמה שמעניין באתר הוא הרגע שבו משמעותו נשכחת ואז היא נרכשת/נוצרת/מתחייה מחדש מעצם המפגש של הסובייקט בתחומו (אם במימד הזמן או המרחב). לדוגמא אנחנו נמצאים כל הזמן בתוך הרגע, הרגע הוא סוג של אתר, אבל עדיין הוא לא מורגש, ולרוב חולף מאיתנו, אולם ברגע שאנו מצליחים להחיות את משמעותו, הוא נוצר כאתר שאנחנו התקיימנו דרכו והוא דרכנו. אולי זו החייאה דו כיוונית: של האדם את הדבר מתוך כך שהאדם מנסה להשיג/לתפוס (במחשבה) משהו ממנו – המשהו החמקמק הופך לדבר (גם אם מתקיים ונעלם), ושל הדבר את האדם כמי שפועל, שמנביע, כלומר מעצם פעולת ההשגה. נראה כי בלב שני הדברים עומדת ההתרחשות.