בעקבות המיתוס כאליבי: ערב שיח לקראת הגיליון הבא של ‘פולמוס בישראל’

בעקבות המיתוס כאליבי

ערב שיח לקראת הגיליון הבא של פולמוס בישראל בנושא המיתוס כאליבי

המיתוסים פועלים בממד החברתי כרקע לסכסוכים בין קבוצות, מדינות ועוד, כמו גם בממד האישי, בתאוריות שכל סובייקט בונה על ההיסטוריה הייחודית שלו. הפסיכואנליזה אתרה זאת.
 
המושג, או הסיפור, שההיסטוריה בוחרת יכול כמובן להשתנות מקריאה לקריאה, שינויים אלה חושפים ומבליטים את הפער שקיים בין המובן הנבחר להעניק לאירוע את “אמיתותו” המוחלטת לכאורה, לבין עצם האירוע בממשותו. פער זה הוא תרבית יוצאת מן הכלל ליצירת אליבי, המסתיר את האידאולוגיה העומדת מאחוריו, המעבה את ההתענגות שבה ומניע את הפעולה. רעיון צירוף המושג ‘אליבי’ לזה של ‘מיתוס’, מבליט עוד יותר את המימד המוסתר ביודעין, שמנחה את ההתנהלות ואת השיח. האם יש הבדל בין אליבי לבין שקר?
 
צוות ‘פולמוס בישראל’ מתכבד להזמינכם:
ערב שיח עם פרופ’ חיים גנז
תישא דברים: קרן בן-הגיא
דברי פתיחה: עמרי אופק-לוזון
ולאחר מכן דיון פתוח עם קהל המשתתפים
 
בערב יציג דברים פרופ’ חיים גנז, פרופסור אמריטוס בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב בתחומי פילוסופיית המשפט, המדינה והמוסר. בהסתמך על עבודתו וכתיבתו בתחומים אלה ידבר על סיפורים היסטוריים, הצדקות מוסריות והלאומיות היהודית בישראל (ואולי גם על סוגיות ציבוריות אחרות בחברה הישראלית בת-ימינו).

בין ספריו בעברית:

  • “ציות וסירוב: אנרכיזם פילוסופי וסרבנות פוליטית” (מטח, 1996)
  • “מריכרד ואגנר ועד זכות השיבה, ניתוח פילוסופי של בעיות ציבור ישראליות” (עם עובד, 2006)
  • “תאוריה פוליטית לעם היהודי: שלושה נרטיבים ציוניים” (אוניברסיטת חיפה וידיעות ספרים, 2013)
  • “ציונות שוויונית – מסה על המעמד המוסרי של מדינת היהודים (2014)

 

הערב יתקיים בתאריך 11.2.23

בשעה 17:00 (השעה הוקדמה על מנת לאפשר למשתתפים להגיע להפגנות)

בבית הג’יאפ

דמי השתתפות: 50 ש”ח
 
—-
 
אודות הציור:
הציור הנו מאת ויליאם אדולף בוגרו (William-Adolphe Bouguereau), וכותרתו “Orestes Pursued by the Furies”.
 
ב’איליאדה’ של הומרוס, המלך אגממנון מקריב את בתו איפיגניה לארטמיס, כדי להבטיח מזג אוויר טוב להפלגה אל טרויה והמלחמה. במחזה ‘אגממנון’, הראשון בטרילוגיית ‘אורסטיה’ של אייסכילוס, אשתו של אגממנון, קליטמנסטרה, ומאהבה, איגיסתוס, רוצחים את אגממנון עם שובו הביתה כנקמה על הקרבת איפיגניה. במחזה השני של האורסטיה, בנו של אגממנון, אורסטס, חוזר הביתה כדי לנקום באמו על רצח אביו. בסופו של דבר אורסטס אכן רוצח את אמו, ולאחר מכן מתייסר ורדוף מעל הבמה על ידי “הפוּרִיות” (Furies).
 
מתוך דברי אורסטס בטרילוגיית ‘אוריסטיה’ בעת שהפוּרִיות רודפות אחריו:

I, schooled in many miseries, have learnt
How many refuges of cleansing shrines
There be; I know when law alloweth speech
And when imposeth silence. Lo, I stand
Fixed now to speak, for he whose word is wise
Commands the same. Look, how the stain of blood
Is dull upon mine hand and wastes away,
And laved and lost therewith is the deep curse
Of matricide; for while the guilt was new,
‘Twas banished from me at Apollo’s hearth,
Atoned and purified by death of swine.
Long were my word if I should sum the tale,
How oft since then among my fellow-men
I stood and brought no curse. Time cleanses all–
Time, the coeval of all things that are.,

תמונות מהאירוע