״האמירה של צביקה פוגל: ״אם אם יהודיה בוכה אז יהיה בכי גם של 1000 אמהות פלסטניות״, היא דוגמא מצויינת של מה שלאקאן כינה ״האמירה של knave”, האינטלקטואל מימין.

״לא לסגת מול מה שנקרא הריאליזם, כלומר, להיות נבל״. אם כי, לפי לאקאן, גם האינטלקטואל של השמאל נופל בנבלות הקולקטיבית.
השאלה : איך להשיב לאמירה הזו, אמירה שאינה עוברת על החוק, אולם משום האכזריות הריאליסטית שלה, אינה נכנסת לדיונים פוליטיים רגילים.
החישוב המתמטי, המפורש והפומבי של הסבל, כאסטרטגיה גלויה, מעיד על שינוי בכללי המשחק של השיח הקולקטיבי.

מפגש בנוכחות בבית הג׳יאפ

עלות למפגש: 50 ש׳ח