מה בין האמירה של לאקאן ש”לפסיכואנליטיקאי יש חובות לתקופתו” לבין המהלך האנליטי של ההכשרה, שכרוך בהשלת הזדהויות? בהקשר הפוליטי העכשווי, מה עמדתו ומה ההשלכות על הפסיכואנליטיקאי, כאשר הוא מוצא את עצמו בלב ההמון, זה אשר ה”דבק” שלו הוא ההזדהות? הטקסט של פרויד “פסיכולוגיה של ההמון ואנליזה של האני” יהווה רפרנס למפגש.
עמרי ביכובסקי יפתח את המפגש, הלה שמיר וירון גילת יציגו שתי התערבויות קצרות, ואחר כך נקיים שיחה פתוחה.