בעקבות המיתוס כאליבי

המיתוסים פועלים בממד החברתי כרקע לסכסוכים בין קבוצות, מדינות ועוד, כמו גם בממד האישי, בתאוריות שכל סובייקט בונה על ההיסטוריה הייחודית שלו. הפסיכואנליזה אתרה זאת.

המושג, או הסיפור, שההיסטוריה בוחרת יכול כמובן להשתנות מקריאה לקריאה, שינויים אלה חושפים ומבליטים את הפער שקיים בין המובן הנבחר להעניק לאירוע את “אמיתתו” המוחלטת לכאורה, לבין עצם האירוע בממשותו. פער זה הוא תרבית יוצאת מן הכלל ליצירת אליבי, המסתיר את האידאולוגיה העומדת מאחוריו, המעבה את ההתענגות שבה ומניע את הפעולה. רעיון צירוף המושג ‘אליבי’ לזה של ‘מיתוס’, מבליט עוד יותר את הממד המוסתר ביודעין, שמנחה את ההתנהלות ואת השיח. האם יש הבדל בין אליבי לבין שקר?

צוות ‘פולמוס בישראל’ מתכבד להזמינכם:
ערב שיח עם פרופ’ חיים גנז
תישא דברים: קרן בן-הגיא
דברי פתיחה: עמרי אופק-לוזון
ולאחר מכן דיון פתוח עם קהל המשתתפים