ספר זה כולל חומרי עבודה של קליניקה קריטית 2022-2021.

במבוא לספרו le sexe des modernes (המין של המודרנים) כותב אריק מארטי, סופר ופרופסור לספרות צרפתית:

“המין חוזר כיום בצורה של ספקטרום. ספקטרום שהוא כרוח הרפאים העיקשת ביותר של האנושות בת-זמננו, כזו המעוררת את תחושות הייעוד של ההמלטים החדשים, אלו שבעבורם ה- to be or not to be חובש צורה של פזמון חוזר, בלתי-צפוי ולגיטימי, המהדהד בכל קצווי תבל: לאיזה מין אני שייך? That is the question.”

טרנס-ג’נדר, טרנס-סקסואל, טרנסים, טרנסיות… אין ספק שה”טרנס”, אשר בעבר היה מזוהה בעיקר עם דמויות שוליות ומוקצנות, הצליח בשנים האחרונות לפלס את דרכו אל לב התרבות הכללית, בעודו נאבק להשיל מעליו רובד של דעות קדומות ותוויות פתולוגיות שדבקו בו לאורך הדורות. דווקא אי-הנחת שבתרבות – כפי שמופיעה למשל בציר של החוק, של תביעת הזכויות, של מעמד האובייקט – היא הקרקע שבתוכה נבט, ומתוכה צמח, “שיח הטרנס”. שיח זה שסובייקטים רבים מוצאים בו משענת לסבלם, חותר להסדיר ולמסד את מקומו של הטרנס בחברה, ועל הצלחתו מעיד הרושם הכללי כי היחס כלפי הטרנס הפך לאחד מאבני הבוחן לרמת הקידמה והפתיחות של חברה.

הפסיכואנליזה רחוקה מלחבור לשמרנים, הסולדים ממה שנתפס כערעור על סדרי בריאה וכמחיקה של קטגוריות “טבעיות”, ועם זאת היא מבקשת שלא ללכת שבי אחר ליברליזם “ליטרלי”, אשר נטייתו לאמץ באופן פשטני ואוניברסלי את הפתרון הטרנסי אינה מביאה בחשבון את הייחודיות ואת החידתיות של פתרון זה אצל כל סובייקט וסובייקט.

בגיליון זה ימצאו הקוראים.ות כמה מתוצרי המחקר והעשייה העדכניים ביותר של הפסיכואנליזה הלאקאניאנית סביב הסוגיה האקטואלית של הטרנס, לצד חומרים המספקים מעטפת והקשר מושגי רחב לדיון בסוגיה בוערת זו.

בעריכת ג’ינה באומן ונועם ברוך

ייעוץ: ליאת שליט

בהוצאת פרויקט דורa